הסיפור שלי,

היי, אני קרן לנצוט-פולג, ילידת '76, בת 45 נשואה מזה 20 שנה לאיריס. חובקות 3 ילדים מקסימים, הוד (15) עומר (12) ומרום (6) שאך לאחרונה אובחן על הרצף בתפקוד גבוה. גילוי נאות, אני בעצמי מאובחנת עם בעיות קשב וריכוז. ובנינו… אין לי ספק שגם אני אי שם מעבר לקשת… מה שהביא אותי למה שאני היום: יוצרת, תופרת, מרכיבה, אוספת, אוצרת, לוכדת ועורכת רגעים. בקיצור… אומנית בנשמה.  מאז ומתמיד.
נדדתי מבית ספר לאומנויות דרך חוגי אמנות שונים, רישום, ציור, פיסול, גרפיקה וצילום. כבר בגיל 14 בניתי לעצמי מעבדת צילום קטנה וביתית, שם העברתי לילות לבנים של הדפסה ובעיקר שאיפת כימיקלים…
לא הייתי ילדה סטנדרטית.  לא אהבתי מסגרות. לא ללמוד ובטח לא לקרוא. למעשה עד היום איני חובבת קריאה. וזו בלשון המעטה… 
כתחליף די ראוי מצאתי את עצמי צופה שעות על גבי שעות בסרטים, מהמסך הקטן ועד הגדול. קלאסיקה, קאלט  ומיוזיקל… 
עם השנים צברתי ארסנל מכובד של סרטים בכל ז'אנר אפשרי…
ומכאן הדרך כבר הייתה סלולה עבורי… את עולם הקולנוע פגשתי בהיותי בת 20, כעוזרת הפקה לסרט עבור ערוץ 2 (12 כיום) האסימון ירד מהר ובאותה השנה עזבתי את חנות הצילום בה עבדתי במשך 4 שנים לטובת לימודי קולנוע ב"קמרה אובסקורה" במסלול בימוי דוקומנטארי ועריכת וידאו.  עולם העריכה קסם לי בפרט כשהבנתי שיש לי את הרגישות, היכולת והכישרון הנדרשים לזהות רגעים בעלי משמעות, לדוג אותם מתוך ים של חומר גלם ולאגד אותם לכדי סרט, קליפ או אפילו מצגת בלתי נשכחים.
ובקיץ 2007 אזרתי אומץ ופתחתי את הסטודיו שלי "רגעים למזכרת".  בין העבודות שלי  תוכלו לזהות את הרגישות, החוש הומור והכנות שאני מכניסה לסרטים שלי תוך כדי תנועה. 

כיום, אני בטוחה שאני ועריכת וידאו ITS MEANT TO BE או יותר נכון, המקצוע בחר בי…

משפחה שכזו
משפחה שכזו - משפ' לנצוט-פולג

קרן פולג, עורכת וידאו

רגעים למזכרת