עד לפני מספר חודשים, עוד היינו שקועים בשגרת חיינו ובמרוץ נגד הזמן :   
קמים כל בוקר, מנערים את הילדים מהמיטה, מכינים להם את אותם הכריכים, מפזרים אותם למסגרות וקדימה לעבודה.
גם בבית, העבודה לא נגמרה: ערימות כביסה אינסופיות על הספה, מגדלי כלים שהצטברו בכיור, ארוחות ערב, מקלחות וחוזר חלילה…  נשמע לכם מוכר?
ותמיד התלוננו  שאין לנו מספיק זמן איכות עם הילדים. בתכל'ס, זה די נכון.
ואז הקורונה הגיעה לבקר בלי שום הודעה מוקדמת  – (לפחות וואצאפ? משהו?) וזימנה לנו מציאות חדשה,  מצאנו את עצמנו בשגרה אחרת – "שגרת הקורונה"